שירה איסקוב

 שירה היא אישה בשנות ה30 לחייה שגרה עם בעלה ובנה במצפה רמון. סיפורה מתחיל בשעות הצהריים של ערב ראש השנה,  כאשר מתפתח ויכוח בינה לבין אביעד משה, בעלה. בשלב כלשהו הוויכוח מסלים, ושירה מחליטה להעביר את החג אצל הוריה שבכרמיאל יחד עם ילדם המשותף בן השנתיים, מספר דקות לפני המאורע, התקשרה שירה לאמה אסנת בכדי להודיע לה שהיא יוצאת אליהם לכרמיאל. בעקבות החלטתה לעזוב את ביתם, החל משה, לתקוף את איסקוב באלימות רבה ולחבוט בה באמצעות מערוך. לאחר מכן, הוציא משה סכין מטבח והחל  לדקור את שירה. הוריה של שירה נשארו על הקו ושמעו את המאורע "דקה אחר דקה, שמענו את הקול של שירה נחלש, עד שהפסקנו לשמוע אותה לגמרי" מספר אסנת, אימה של שירה. במהלך התקיפה, בעקבות זעקותיה של שירה לעזרה, ניסו שכניה להיכנס לדירה ללא הצלחה. כעבור זמן מה אביעד הפסיק לתקוף את שירה ואפשר לשכניו להיכנס ולדרוש בשלומה של שירה, בשעה שהוא מסתגר בחדר האמבטיה עד להגעת כוחות משטרת ישראל. אביעד נעצר במקום ושירה , הועברה לטיפול בבית החולים כשהיא במצב קשה מאוד, היא אושפזה בבית החולים סורוקה לחודש וחצי, שבמהלכם ביקשה לפרסם את שמה ותמונתה עטופה בתחבושות ובשל זאת, המקרה הופץ וזכה להכרה רבה בתקשורת.  בעקבות המקרה שירה החלה לטעון למען נשים מוכות, והפכה לדמות ידועה בקרב הציבור הישראלי.​ שבועות לאחר ניסיון הרצח, קמה קריאה ציבורית לתת לשירה להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות העתיד להיערך ביום העצמאות 2021. ואכן, במרץ 2021 איסקוב ושכנתה עדי גוזי אשר הצילה אותה מניסיון הרצח, נבחרו להדליק משואה משותפת בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-73 של מדינת ישראל.

​